שוק העבודה – פוסט קורונה

עברה כשנה מאז הגיעה מגפת הקורונה אל חיינו, ובזמן שההשפעה שלה חוצה גבולות ויבשות, גם שוק העבודה בישראל כבר לא נראה אותו דבר. בישראל בימים שלפני פרוץ המגיפה שוק העבודה היה יציב וחזק, ובזמן שכל כלכלות העולם חוו טלטלה קשה, גם אצלנו בארץ שוק העבודה אחרי הקורונה הוא כבר לא מה שהיה וכנראה גם לא יחזור להיות אותו דבר, וישנן מס’ מגמות בשוק העבודה אחרי הקורונה.
כמה נתונים דרכם ניתן לראות את השפעת משבר הקורונה על שוק העבודה: 14% מהעובדים שהיו מועסקים ביוני 2019 לא הועסקו ביוני 2020 לעומת 5% בשנה שלפני, כאשר מחצית מהעובדים אשר איבדו את עבודתם הם בין הגילאים 30 ל-54, גילאים המייצגים את ליבת שוק העבודה ממוצע שעות העבודה של העובדים בישראל ירד באמצע שנת 2020 ב14% מתחילת השנה וב9% מהשנה שקדמה לה. כמו כן ניתן לראות בהרבה חברות “פיטורי ייעול” בהם חברות מנצלות את המצב הנוכחי שבו “קל יותר לפטר” על מנת לסנן עובדים לא יעילים.
כיום אחוז האבטלה הכללי בישראל עומד על כ-20%, וחוקרים מעריכים שגם במקרה של יצירת עשרות אלפי עבודות חדשות, יקח לפחות שנתיים אם לא יותר לשוק העבודה לחזור למה שמצב שהיה בימים שלפני הקורונה.
אין ספק שמשבר הקורונה הביא לפערים בשוק בענפים השונים. בזמן שענף ההייטק כמעט ולא נפגע ורוב החברות עברו למתכונת של עבודה מהבית עם אחוז קטן מאוד של עובדים אשר פוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום בענפים פחות טכנולוגיים הורגש המשבר בצורה משמעותית. כמו כן ניכר שאחוז העובדים בעלי השכלה נמוכה יותר אשר איבדו את עבודתם גבוה בהרבה מעובדים בעלי השכלה גבוהה.

שינויים עיקריים שניתן לראות מאז משבר הקורונה:

מעבר לעבודה מהבית :
אחד השינויים המשמעותיים שניתן לראות הוא המעבר המאסיבי של חברות רבות, בעיקר בעולם ההייטק אך לא רק, לעבודה מהבית. מחקרים מדווחים שכיום 30% מהשכירים ו60% מהעובדים העצמאים עובדים מהבית וכ-16% מהמעסיקים דיווחו שיהיו מעוניינים להמשיך את העבודה מהבית גם בעתיד.
בתקופה של לפני משבר הקורונה, הדעה הרווחת בין מעסיקים הייתה שרק כ3% מהמשרות ניתן לעשות מהבית ובשנה האחרונה מדווח כי אחוז העבודות שמעסיקים מאמינים שניתן לעשות מהבית הוא כ40%. אחוז גבוה מהחברות אף מדווחות שגם בימים שאחרי המשבר הם כנראה ימשיכו להשתמש במודל העבודה מהבית. מודל העבודה מהבית הביאה איתו נהלי עבודה חדשים והכריחה עובדים ומנהלים לעבור לצורת עבודה שונה ואיתה דרישות שונות למשל עבודה עצמאית יותר ויוזמת, יכולת למידה מהירה והסתגלות למצבים חדשים.
עבודה מהבית אמנם לא מתאימה לכולם ולעיתים קשה להפיק את אותם תוצרים ביעילות שבה אנחנו עובדים בסביבה הארגונית של המשרד כאשר אנחנו בבית שלנו אך עם זאת, 40% מהעובדים אשר עברו למתכונת של עבודה מהבית מדווחים כי הם מבצעים את עבודתם ביעילות דומה או אפילו רבה יותר מאשר שנהגו לעבוד במשרד ונוטים לעבוד ימי עבודה ארוכים יותר, עובדה זו כנראה נובעת גם מהעובדה של חסכון בזמן של נסיעה לעבודה, הפסקות במהלך יום העבודה והסחות דעות במשרד. אין ספק שבסופו של דבר לשיטת העבודה מהבית יש יתרונות רבים יותר ממה שהיה מצופה ובנוסף לכך היא נותנת לחברות הזדמנות לחסוך עלויות של אחזקת משרד, נסיעות עסקים, חופשות עובדים וחופשות בתשלום, כיבוד, חנייה ועוד

מרחב העבודה:
מודל העבודה מהבית הביא איתו גם שינוי בתפיסת מרחב העבודה. בזמן שחברות רבות עוברות לעבודה מהבית ובנוסף מצמצמות את כמות העובדים שלהם, משתנה השטח הפיזי של משרדים שלו לו הם זקוקות. ובזמן שכמות גדולה של עובדים עוברים למתכונת של עבודה במשרד ביתי ומשרדים רבים נשארים נטושים, מופיע הצורך להבטיח עבודה יעילה עם התחשבות במצב המגורים השונה של עובדים שונים בחברה, אם זה בציוד טכנולוגי עליהם לספק לעובד ואפילו רכישת רהיטים מתאימים לעבודה מהבית. סקר שנערך בין 1,000 עובדים בארה”ב קבע כי 29% דיווחו שהם מתקשים למצוא איזון בין החיים הפרטיים לחיים המקצועים כאשר הבית נהיה המשרד שלהם, תופעה זו כנראה תביא לעלייה של מרחבי עבודה קהילתיים ומשרדים משותפים על מנת לענות על הצורך של סביבה ארגונית, נטוורקינג וחסכון בעלויות ולהתאים לתרבות הריחוק החברתי אשר משרדים גדולים כיום לא יכולים לספק מאילוצים של שטח וכמות עובדים.

אי אפשר בלי האינטרנט:
משבר הקורונה הוכיח כמה שהטכנולוגיה היא חלק חשוב ומשמעותי בחיינו ואף ניתן להגיד שכיום בלי נוכחות דיגיטלית קשה מאוד ואף לא ניתן לשרוד בשוק. מאז פרוץ המשבר אנו רואים יותר ויותר עסקים קטנים, קמעונאים ובעלי מקצועות מסורתיים יותר, אשר נפגעו מהסגרים נאלצו להסתגל למצב החדש וליצור לעצמם נוכחות אונליין במטרה לשרוד ולהגיע לקהל רחב יותר של לקוחות

החלפת מקצוע ומעבר לעבודה כפרילנסר:
בזמן שאלפי עובדים הנחשבים לא חיוניים איבדו את מקום העבודה שלהם, ערך העבודה שלהם בשוק ירד והם נמצאים במצב אשר בו הם צריכים בעצם להמציא את עצמם מחדש, לבחון את הכישורים הקיימים שלהם או אפילו ללמוד כישורים חדשים ולהתפתח טכנולוגית על מנת להסתגל לשינויים ולהשתלב בחזרה בשוק העבודה. באותו זמן, ייתכן שכמות משמעותית של עובדים שכירים יעברו לעבוד במתכונת של פרילנסר, במיוחד במקומות עבודה בהם יש חוזי עבודה גמישים, ובכך לחסוך למעסיקים תשלומים של הטבות ותשלומי פנסיות.

ניתן להסיק שבעקבות כל השינויים שיצר משבר הקורונה, כללי המשחק משתנים ומסתמן שבשנים הקרובות נמשיך לראות את שוק העבודה משתנה ומגבש את עצמו מחדש בהשפעת צרכים חדשים של מעסיקים, עובדים ולקוחות ואפשר רק לחכות ולראות מה העתיד צופן לו.