הגבלות משפטיות של מגייס לעבודה

עד לפני העידן הממוחשב, תהליך הגיוס של עובד למקום עבודה חדש היה מאוד מובנה וברור; המעסיק מקבל קורות חיים, מזמן לראיון את האנשים שנראים לו מתאימים על סמך קורות החיים, ומקבל החלטה על סמך הריאיון.
במקומות עבודה מסוימים היו מזמנים את המועמדים המתאימים להליך סינון נוסף בדמות מבחנים פסיכוטכניים כאלה ואחרים. בעידן הממוחשב בו אנחנו חיים, כשלרוב האנשים יש חשבון פעיל לפחות באחת מהרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר, לינקדאין) ו/או אזכורים שמיים באתרי אינטרנט שונים – יש למעסיקים דרכים נוספות לבדוק את המועמדים שלהם.

הראה לי את תמונותיך ואומר לך מי אתה

בעידן הטכנולוגי בו אנחנו חיים, עידן בו לכל אחד יש חשבון בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ולינקדאין ואם לא בכולם אז לפחות באחד מהם, מעסיקים רבים בודקים לא רק את קורות החיים הרשמיים של מועמדים לעבודה, אלא גם את החשבונות שלהם ברשתות החברתיות השונות. זאת מכיוון, שפוסטים ותמונות שמועלים ברשתות הללו יכולים לספר דברים הרבה יותר אותנטיים מאשר מסמך קורות חיים רשמי. הם יכולים להגיד איך אדם מתנסח, איך הוא מתלבש, עם מי ואיפה הוא מסתובב, אם הוא משמיץ מעסיקים קודמים וכמובן אם הוא צורך אלכוהול וסמים, מה שבמסמך קורות החיים בקלות אפשר להעלים.

כמובן שאפשר לחסום את הגישה לפחות לחלק מהפרסומים ברשתות החברתיות, אולם עדיין – גם מתמונת הקאבר והפרופיל אפשר לשאוב מידע, וגם ממקומות אחרים שאפילו אתם בעצמכם לא יודעים שהשמות שלכם מופיעים בהם. אם לסבר את האוזן באמצעות מספרים, הרי שסקר של מיקרוסופט העלה, כי כ-78% מהמעסיקים בארצות הברית מחפשים ברשת האינטרנט מידע על מועמדים לתפקידים שונים בחברה או בעסק שלהם, בין אם זה ברשתות החברתיות, בין אם באתרים אישיים של המועמדים ובין אם באתרי משחקים מקוונים.

רישום פלילי – כדאי לדעת

אם כבר הזכרנו את ארצות הברית, הרי שסקרים שנערכו בתחום של גיוס עובדים מעלים, כי מעסיקים רבים נעזרים בשירותיהם של משרדי חקירות על מנת לקבל מידע בנוגע לרישום פלילי של מועמדים לתפקידים שונים בחברתם.
בישראל נושא זה מעט מורכב, שכן על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים תשמ”א-1981 פרטי הרישום הפלילי של כל אדם הם חסויים לכל גורם פרט לגורמי הביטחון השונים (משטרת ישראל, המשטרה הצבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, שירות הביטחון הכללי וכד’). למרות זאת, ישנם משרדי חקירות המציינים בריש גלי כי הם מתחקים אחר הרישום הפלילי של מועמדים לעבודה, וזאת למרות לשון החוק המפורשת. בנושא זה חשוב לדעת, כי יש שתי תקנות המגנות על המועמדים:

• “מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה”.

מכיוון שידוע כי מעסיקים יכולים לנסות לעקוף את האיסור הזה באמצעות בקשה מהמועמד שימציא להם בעצמו את תדפיס הרישום שלו, תוקנה תקנה גם לגביהם:

• “מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו – מאסר שנתיים; לעניין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע”.

משמעות הדבר היא כי אם מועמד לעבודה הוכיח כי במסגרת תהליך גיוס למקום עבודה מסוים דרשו ממנו להמציא את הרישום הפלילי שלו או כי המעסיק פנה למשרד חקירות על מנת שישיג את הרישום הפלילי – הוא יכול להגיש תביעה נגד אותו מקום עבודה, וגם לזכות.

איסור אפליית מועמדים

על המראיין חלות הגבלות עסקיות שקשורות גם לאפליה. על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ”ח – 1988, אין לפסול אדם מלשמש בתפקיד מסוים בשל מינו, גילו, דתו, ארץ מוצאו, לאומיותו, השקפותיו הפוליטיות, משך שירותו במילואים או בצבא, הפרופיל הצבאי שלו, נטייתו המינית, היותו הורה לילדים, העובדה שהוא עובר טיפולי פוריות ולגבי נשים – גם העובדה שהן בהיריון. כמובן שהחוק מסייג את עצמו וקובע שניתן לבצע אפליה כזאת רק אם היא מתחייבת באופן ברור מאופי המשרה.

אמנם, החוק לא מציין כי אסור למראיין לשאול שאלות הנוגעות לנושאים שפורטו לעיל, אולם מעצם קיומו של החוק עולה, כי מעסיק שישאל שאלות בנושאים אלה חשוף לטענה שתשובות המועמד לשאלות אלה היתה העילה לכך שהמועמד לא התקבל לתפקיד. לכן, כדאי מאוד להיזהר אם אתם בצד של המעסיק, ואם אתם בצד של מחפשי העבודה – כדאי מאוד לשים לב אם שואלים אתכם שאלות בנושאים האלה.

בנוסף לכל אלה, אסור למראיין לבקש ממרואיין גם למסור מידע גנטי או לעבור בדיקה גנטית, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 29 לחוק מידע גנטי, תשס”א-2000. על פי חוק זה המעסיק יכול לבקש מאדם למסור לו מידע גנטי או לעבור בדיקה גנטית רק לאחר שאותו אדם התקבל כבר לתפקיד ורק אם העבודה מחייבת ביצוע בדיקה שכזאת. לאחר תוצאות הבדיקה המעסיק מחויב לעשות כל אשר ביכולתו על מנת לאפשר לאותו אדם לבצע את התפקיד.

לסיכום – על כל מראיין חלות הגבלות עסקיות כאלה ואחרות, ויש דברים שמותר לו לעשות כמו גם דברים שאסורים על פי חוק. בין אם אתם מראיינים מועמדים לתפקידים שונים ובין אם אתם מחפשים עבודה, חשוב להיות מודעים להגבלות העסקיות הללו, על מנת לעבור את התהליך על הצד הטוב ביותר ובלי הפתעות מיותרות. בהצלחה!